מציר לרשת
עבודה זו צבועה בגוונים ירוקים של תקוה. חופנת בין שורותיה, ביקורת של אוהבים.
ספר זה הינה חלק מהגשת פרוייקט הגמר כחלק מחובותינו בלימודי תואר שני בעיצוב עירוני בבצלאל.
אוריאל רוזנהיים
נועם סרי
כיצד יתכן שמתכננים פארק מטרופוליני, שאינו משפיע על העיר אלא רק חולף דרכה ?
כיצד מקודמות תוכניות אב שאינן משוחחות זו עם זו ?
מדוע נותרים העמקים כ Leftover עירוני שימולא בהמשך ע"י תשתיות, בינוי יזמי ואשפה.
מדוע כיום בעיר שחרטה על דגלה את שימור ופיתוח הואדיות שסביב העיר העתיקה כמשאב נופי עיקרי, אין לאחר מעל כמאה שנה תוכנית כוללנית לעיצוב המרחבים הפתוחים בירושלים.
יתרה מכך, בתוכניות העיר של ירושלים, המרחב הירוק היווה מכשיר לבידול בין השכונות בעוד אנו רואים בשטחים אלו הזדמנות ליצירת רצפים וחיבורים עירוניים חדשים. אך איננו מסתפקים בכך – אנו טוענים שעל השטחים הירוקים של העמקים ובמקרה זה הפארק המטרופוליני לאורך עמק רפאים לחדור לתוך הרקמות הבנויות בעיר, להתחבר לשכונות, ולהוות מנוף לפיתוח מרחבי חיים, תעסוקה, ספורט ותיירות ומגורים חדשים בעיר.
בעבודה זו נציע כיוון חשיבה השואף לחבר בין מתחמי בינוי ונוף, אך מטרתינו האמתית הינה לחבר בין אנשים, תושביה היקרים של ירושלים.
למרחבים הירוקים יש תפקיד חשוב באפשרות ליצירת חיבורים אלו, אנו מציעים ששטחים אלו לא ישארו בשוליים או כחיץ בין שכונות אלא יחדרו לרקמות העירוניות הבנויות ויוסיפו איכויות חדשות לעיר ויאפשרו חיבורים חדשים בין תושביה.
בפרויקט זה לקחנו כמקרה מבחן חלק מ'פארק ירושלים' פארק מטרופוליני המתוכנן סביב ירושלים. החלק שבחרנו להתרכז בו הוא נחל רפאים שלאורכו עובר פארק המסילה.
לאורך הפארק הלינארי נתמקד בשלושה מרחבים שונים:
גיא בן הינום ואגן העיר העתיקה:
מרחב נופי סימבולי היסטורי הכולל מוסדות תרבות בתוכו. אנו רואים במרחב זה את המחבר שיקשור את הטבעת המטרופולינית לעיר העתיקה.
שכונת גוננים ואזור תעשיה תלפיות:
מרחב פתוח בין אזור מגורים מצד אחד ואזור תעשיה ומסחר מן הצד השני.
מלחה:
מרחב פתוח ומישורי ובתוכו מוסדות פנאי וספורט, מבני תעסוקה, מסחר ומבני מגורים.
אנו תקוה, ששיטות הטיפול השונות המוצעות יוכלו לשמש כארגז כלים למתכננים ומובילי דעה לשיפור סביבת החיים בירושלים ומחוצה לה.
העבודה הוכנה במסגרת לימודי תואר שני במסלול לעיצוב אורבני, בצלאל.