מוכנות גורמי התכנון בישראל
לעידן הרכב האוטונומי
'בעתיד הלא רחוק, מוזאוני רכב יארחו תצוגות של כלי רכב מבריקים מתחילת שנות המאה העשרים. כדוגמת חובבי ברווזים הנכנסים לבקתה באחוזה בימי הביניים, המבקרים ידחסו למושבי הרכב הקדמיים, ישבו מאחורי ההגה, יגעו במסכי ה GPS, ילחצו על דוושת המעצורים ויתפלאו על כך שבעבר הלא רחוק כולם השתמשו בכלי תחבורה לא נוחים ומסוכנים כל כך".
Hod Lipson, Melba Kurman. Driverless, Intelligent cars and the road ahead. The MIT Press. 2016
במאי 2016 נערכה בירושלים סדנת The Autonomous city בהנחיית פרופסור Kent Larson ראש תכנית Changing places בMedia Lab של אוניברסיטת MIT והאדריכלים יונתן כהן ואריאל נוימן . הסדנא כללה סטודנטים מבצלאל מהתוכניות לתואר שני בעיצוב אורבני, תואר שני לעיצוב תעשייתי ותואר ראשון לאדריכלות.
השתתפותי בסדנא חשפה אותי לראשונה באופן נרחב להשלכות כניסתו הצפויה של הרכב האוטונומי לשימוש על המרחב הציבורי וחידדה עבורי את ההבנה שמערכות כלי רכב אוטונומיים אינם מסתכמים בכלי רכב בודד אלא שמדובר במערכת רבודה של מערכות תנועה אוטונומיות שונות אשר ישנו את צורת החיים לה הורגלנו.
המערכות האוטונומיות יאפשרו שינוע ציוד ומזון, הפעלת מערכות ניקוי ותחזוקה עירוניות, כלי תחבורה אישיים כדוגמת אופניים ועגלות וכלי רכב למספר משתנה של אנשים לטווחים מקומיים, עירוניים ובינעירוניים.
תפיסה זו מזמינה חשיבה מחודשת על מערכות תחבורה בהקשר של מרחב מקומי – עירוני - בינעירוני והבנה שאנחנו לפני הטמעת פיתוחים טכנולוגיים שיאפשרו שינויים חברתיים וכלכליים משמעותיים ויקנו שרות, הנגשה וניידות זולים, זמינים לכל, שיתופיים וברי קיימא.
אחת השאלות הבסיסיות הינה מה יהיה חלקם של הרכבים הפרטיים על הכביש ומה חלקם של הרכבים השיתופיים ?
בסדנא נבחנו מספר תרחישים, המתבססים על כניסה מדורגת של כלי הרכב האוטונומי לשימוש. התרחישים בחנו שימוש במקביל של כלי רכב רגילים ואוטונומיים זה לצד זה, שימוש ברכבים אוטונומיים פרטיים ומציאות של שימוש ברכבים אוטונומיים שיתופיים בלבד.
השפעות אפשריות של הרכב האוטונומי על המרחב הציבורי רבות ומגוונות, ההשפעות העיקריות שנדונו בסדנא כללו:
חניות ומסלולי נסיעה, תמרור ורמזור, זיהום אויר ומקורות אנרגיה, הנגשת בעלי מוגבלויות ומתן עצמאות למשתמשים חדשים, הורדת והעלאת נוסעים, שרות באזורים דלילים ובטיחות.
לסוגיות אלו השלכה רבה על עיצוב המרחב הציבורי כפי שהתרגלנו אליו מכניסת הרכב הפרטי לשימוש לפני למעלה ממאה שנה.
עבודה זו מנסה לבחון עד כמה גורמי התכנון במגזר הפרטי והציבורי בישראל, העוסקים בתכנון ערים, מודעים למשמעות כניסתו של הרכב האוטונומי ועד כמה ניתנת לכך התייחסות במקומות העבודה השונים, בהנגשת מידע מקצועי לציבור המתכננים אודות השינוי הצפוי ובעד כמה באות סוגיות אלו לידי ביטוי בוועדות התכנון ברשויות הציבוריות.
העבודה הוכנה במסגרת לימודי תואר שני במסלול לעיצוב אורבני, בצלאל.